עבורי זו הייתה הזדמנות לחזור למלאכת יד שעסקתי בה לפני שנים רבות, וממש התגעגעתי. המתנה הכי מוצלחת שקיבלתי ליום הולדתי החמישים.  עבודת הנגרות איננה רק עץ, דבק, מסמרים וכלי עבודה, אלא בראש ובראשונה תכנון, שרטוט ומחשבה, הרבה מחשבה. מה כדאי לעשות ואייך עושים זאת, מהם שלבי העבודה ובאיזה סדר כדאי להתקדם. ואחרי כל התכנון נתקלים באתגרים תוך כדי עבודה: טעויות ושגיאות, עץ שמתנהג לא בדיוק כמו שציפית ממנו, כל י עבודה שאינך מנוסה בשימוש בהם, ועוד ועוד. אייך מתמודדים עם כל האתגרים?

כאן באה לידי ביטוי האישיות הגדולה והמיוחדת של יואל. יואל הוא מורה בנשמה, הוא לא אומר לי מה לעשות, אלא חושב יחד איתי. שואל שאלות ומאפשר לי להגיע לתשובות בעצמי. מציע הצעות, אך איננו מחליט. בסופו של דבר העבודה היא שלי, ואני מחליט מה לעשות בה. ובעיקר, יואל איננו שיפוטי, אם תעיטי, הוא יחייך ויאמר: “אוקיי, אז מה עושים עכשיו? האם אתה רוצה לנסות לתקן, או לעשות מחדש, הנה הן הדרכים לתקן, אפשר כך ואפשר כך… רק אל תכנס ללחץ, זה קורה לכולם..” הרוח הטובה, החיוך, הסבלנות לכל אחד, והנכונות ללמד כל אחד בהתאם לאופיו ולנסיונו. הם שעושים את יואל למורה מעולה תודה על החודשים של חינוך וחיוך, ועל המון נסיון וידש שצברתי אצלך.